האם פער היושרה קיים אצלך?

הטור הזה נכתב בהשראת ספרו של רובין שארמה

"הקדוש, הגולש והמנכ"ל"

שמתחבר לי כל כך לתקופה זו שלפני יום הכיפורים

ולחשבון הנפש, או הסריקה הפנימית שמתלווים אליה.

בספרו "הקדוש הגולש והמנכ"ל"

רובין שארמה מציג את המונח "פער היושרה"

המתייחס לפער שבין "מי שאנחנו באמת, בפנים...

לבין האופן שבו אנחנו מופיעים לפני העולם."

נכון, כולנו רוצות להאמין שאנחנו חיות באותנטיות

ובהלימה מוחלטת בין הפנים והחוץ.

האם יתכן שלמרות רצוננו עדיין קיים פער?

ואם כן - איך ולמה הוא נוצר?

שארמה מסביר שלכולנו יש חלקים פחות נעימים.

קבלת החלקים האלה והשלמה אתם יכולה להיות כואבת

וגם להציג אותנו בעיני החברה כלא מושלמים.

ולכן, על מנת להימנע מהכאב וכדי להיתפס בעיני העולם כמושלמים

אנחנו מסתירים את החלקים הפחות נעימים מפני אחרים

ומתכחשים אליהם.

הפער שנוצר כתוצאה מההסתרה וההכחשה

מייצר בנו תחושות של כישלון, אומללות וערך עצמי נמוך.

וכאן אנחנו מתחברות לרוח התקופה:

שארמה טוען ש"הכרת העצמי היא נקודת המוצא של המצוינות האישית"

תקופה זו של חשבון נפש היא בדיוק הזמן

לעשות סריקה כנה של החיים שלנו, של המעשים שלנו

של ההתנהלות שלנו, של מערכות היחסים שלנו ושל מי שאנחנו.

זה הזמן לזהות את הטוב

אבל גם להישיר מבט אל מה שפחות טוב

לקבל ולהפנים שכל אלה הם חלק מאיתנו

ולהשלים אתם.

השלמה אין פירושה וויתור.

השלמה פירושה לקיחת אחריות ומנהיגות על חיינו

ויצירת נקודת מוצא טובה

לעבודה עצמית, לשינוי, לשיפור ולצמיחה.

לעבודה הפנימית הזו יש איכות מזככת

וכמו שאומר רובין שארמה:

"כאשר את מתאמת את עולמך החיצוני ואת עולמך הפנימי

היקום שולח את רוחו לתמוך בכנפיך ומעניק לך עוד מאוצרותיו."

אז השבוע אני מזמינה אותך להרהר בשאלות הבאות:

אם היית מתנהלת מתוך היכרות עמוקה עם עצמך,

מתוך נאמנות למי שאת באמת

איך היו נראים החיים שלך?

מהם הדברים בחייך שכבר לא היית מוכנה לסבול?

מהן הפעילויות שבהן כבר לא היית רוצה להשתתף?

מיהם האנשים שהיית רוצה להוציא מחייך?

מהם ההרגלים שהיית רוצה להיפטר מהם?

שתהיה עבודה עצמית מעניינת, מאתגרת ומשמעותית.

גמרת חתימה טובה,

גלית