top of page

למה לא כדאי לך להשתתף בסדנת לוח חזון


"הלוח לא עבד לי" היא אמרה.

לרגע נרתעתי, אבל אז שאלתי בסקרנות:

"מה בדיוק לא עבד לך?"

"זה פשוט לא קרה" היא השיבה

"ומה עשית כדי שזה יקרה?" בררתי

"האמת שלא הרבה. ובעצם, כלום".

בעודה אומרת את הדברים ניכר היה שקלטה

והפנימה את משמעות הדברים שאמרה.

נכון, הלוח הוא בסה"כ תמונות,

שנגזרו מתוך ערימה של עיתונים

והודבקו על דף.

אבל הלוח הוא כלי מאוד עוצמתי ומדויק.

אומרים שתמונה שווה אלף מילים

וזה מה שהלוח עושה

הוא הופך את מה שאני רוצה, את הבלגן שיש לי בראש

לתמונה ברורה ובהירה.

הוא שולה ממעמקי תת המודע את הרצונות שאני מדחיקה

עד שאיני מזהה אותם.

הוא מתעלם מההיגיון

מהקולות שאומרים לי מה ולמה אי אפשר

ולמה זה לא כדאי לי

ולמה זה לא אחראי

ולמה זה לא יצליח

כוחו של הלוח באמת מדהים ולעיתים מפתיע

לוחות שיצרתי התגשמו בדרכים לגמרי לא צפויות

וכאן נכנס אבל גדול

כי אם בא לי לטייל בעולם אבל לא אתכנן טיול

וכשחברים יציעו לי להצטרף לטיול אמצא תירוצים למה אני לא יכולה,

וכשירצו לשלוח אותי מהעבודה אתחמק או אקטר ואסבול –

כנראה שזה לא יקרה

אם אני באמת רוצה להופיע על במה גדולה

אבל לא אכין את עצמי ולא אעשה שום צעד בכיוון

וכשיציעו לי להרצות אתחמק בתירוץ של פחד קהל

– כנראה שזה לא יקרה

ואם אני רוצה זוגיות –

אבל אסתגר בבית

לא אצא למקומות שבהם אוכל לפגוש אנשים,

לא אגיד לאף אחד שאני מחפשת בן זוג

ולא אעשה שום פעולה בכיוון

שוב סביר להניח שזה לא יקרה

אם אני רוצה בית

אבל לא אבדוק משכנתאות,

לא אחסוך כסף

ולא אחפש בתים באופן אקטיבי

– זה לא יקרה.

אם אני אומרת שאני רוצה ללמוד

אבל לא אבדוק תחומי לימודים

לא אדע את תנאי הקבלה

ולא אירשם

– זה לא יקרה

ואם אני רוצה איזון בחיי

אבל לא אפעל כדי ליצור אותו

גם זה לא יקרה.

מה העיקרון?

נראה לי שכבר הבנת.

ברגע שיצרתי את התמונה של מה שאני רוצה

האחריות היא שלי.

עלי לפעול בדרך שמעידה על רצינות הכוונות שלי

לעשות פעולות שמראות ליקום שזה באמת מה שאני רוצה

ושאני מוכנה לעשות כל מה שנדרש כדי שזה יקרה.

עלי לפתוח את עצמי להזדמנויות

וכשהן מגיעות - לקחת אותן

לשים לב לסימנים

וכשמשהו קורם עור וגידים

להודות על כך -גם אם זה משהו קטן ועדין לא שלם

וגם

וזה לא פחות חשוב

עלי לדעת לשחרר.

לכל דבר יש תזמון משלו, קצב משלו.

כמו שאי אפשר לשנות את קצב הצמיחה של עץ

כך אי אפשר לזרז משהו שצריך לקרות.

אפשר להשקות, לדשן, לתת את כל התנאים

אבל אי אפשר להאיץ בו.

ברגע שביקשתי ופעלתי

עלי לשחרר ולחכות שהדברים יקרו בזמן ובדרך שלהם.

לעיתים זה קורה מהר מאוד

ולפעמים זה לוקח שנים

הצמרמורת שעוברת בגוף כשאני מבינה שמה שקורה עכשיו

זה בדיוק מה שנמצא על הלוח

היא תחושה עילאית.