הלכתי על גחלים

מהי האסוציאציה הראשונה שעולה לך

כשאת חושבת על ל"ג בעומר?

איסוף קרשים למדורה?

המרוץ לשמירת מקום למדורה?

חבורת ילדים רצה סביב מדורת אש

עם מקלות של מרשמלו?

שירים סביב המדורה?

כל הווטסאפים הכיתתיים של מה להביא?

ואולי בכלל -העשן שנכנס בחלונות?

כן, גם אני חושבת על הדברים האלה.

אבל הפעם, אני גם חושבת על הגחלים הלוחשות

ועל איך ממש לא מזמן, כשהייתי בלונדון

הלכתי על גחלים.

כן, כן, כמו שאת שומעת – ברגליים יחפות

הלכתי על גחלים!

והנה העדות לכך:

את שואלת את עצמך אם השתגעתי?

אולי....

אבל נראה לי שאני עדיין בסדר, תודה.

ואם הגעתי לבית חולים עם כוויות ברגליים?

מסתבר שלא, ממש לא.

ואם לא פחדתי? בטח שפחדתי. אפילו שקשקתי.

אז למה בכל זאת עשיתי דבר שכזה?

בהתחלה לא באמת ידעתי מה אני עושה.

זה היה חלק מסדנא והחלטתי להתמסר עד הסוף.

אבל מיד אחרי שירדתי מהגחלים

והבנתי שהכל בסדר

נפל לי האסימון:

זה הכל בראש שלנו!

זה הכל עניין של המצב התודעתי בו אני נמצאת!

מכירה את זה שדברים נראים לך ענקיים ומפחידים?

שאת כל כך מפחדת עד שאת משקשקת ואולי אפילו נמנעת מלעשות אותם?

אבל אז, את מחליטה בכל זאת לקפוץ למים ,לנסות.

ומה את מגלה?

שהשד לא כל כך נורא.

שאת בעצם יכולה להתמודד. נכון?

כמה פעמים אנחנו נותנות לפחד לנהל אותנו ונמנעות מדברים

שבדיעבד מסתברים כלא כל כך נוראיים?

אז זהו. ההליכה על הגחלים הזכירה לי

את כל אותן פעמים שבהן כל כך פחדתי לפני שעשיתי דברים חדשים

את הפעמים שבהן ויתרתי,

כמעט ויתרתי

וגם את הפעמים שבהן העזתי

והאמת?

עפ"י רוב, התחושה אחרי שהעזתי

היתה עילאית!

ולא הבנתי איך פחדתי כל כך לפני

ולמה בכלל עשיתי כזה עניין.

אז מחר, כשאלך למדורה הכיתתית של הבת שלי,

אסתכל על הגחלים ואשאל את עצמי:

"מהם הדברים שאני נמנעת לעשות בגלל הפחד?

"באילו עוד תחומים בחיי אני רוצה ללכת על גחלים?"

(לא, אני מבטיחה לא לקפוץ לתוך המדורה...)

אבל כן אלך לבצע אותם.

וכאן אני מזמינה גם אותך להסתכל על המדורה

לשאול את עצמך

"מהי עבורי המשמעות של ללכת על גחלים?"

ולשתף אותי בדברים שאת הולכת לעשות.

ל"ג בעומר שמח,

גלית

רוצה להיות בקשר?

בקרי בדף הפייסבוק שלי

כתבי לי galit@beucoaching.com

או התקשרי: 052-8338343