האם את נוכחת? השראה ליום ראשון
השבוע ההשראה שלי באה מציון דרך מאוד משמעותי בחיי.
ביום חמישי התקיימה מסיבת סיום יב' של הבן שלי.
הפג הקטן, שהפך אותי לאמא, לפני כמעט 18 שנה
הגיע לקו הסיום של פרק בית הספר.
היה מאוד מרגש לראות את הבוגרות והבוגרים הטריים
שאת חלקם אני מכירה עוד מהגן
רגע לפני שהם פורשים כנפיים ו...עפים לדרכם.
בתקופה האחרונה עולים בי, מן הסתם, זיכרונות
מהדרך שעשינו עד כאן.
כתיבת ברכת ההורים למחנכת
החזירה אותי לרגעים ואירועים משלוש השנים האחרונות
חיפוש תמונות ילדות הזכיר לי אירועים כמו
בר המצווה שנדמה שחגגנו רק אתמול
תהליך הקבלה לחטיבה, העליה לכיתה א...
ובשבת, באירוע פרידה לבוגרי יב', שנערך בבית הכנסת,
פגשנו זוג הורים שהיה אתנו בקורס הכנה ללידה.
איך עברו להן 18 שנה?
אבל כן. לזמן יש מן נטיה מוזרה שכזו לעבור ביעף. יש לו קצב משלו.
אנחנו מדברות על כך שאי אפשר לנהל את הזמן.
מה שכן ניתן לניהול הוא ההתנהלות שלנו בתוך בזמן.
ולכן
היום אני פשוט רוצה להזכיר לעצמי ולכולנו
שמנהיגות היא לקיחת אחריות על ההתנהלות שלנו בתוך הזמן.
זו האחריות שלנו ליהנות מהרגע.
לחוות כל רגע במלואו.
הרבה יותר קל לקטר,
לחשוב שבהמשך יהיה טוב יותר
שברגע שנסיים שלב – או נשיג משהו – נהיה מאושרות
אבל זהו. שלא!
האושר האמיתי שלנו נמצא כאן עכשיו.
ממש ברגע זה. ממש במקום שבו אני נמצאת. רק צריך לשים לב.
לא סתם באנגלית ההווה הוא PRESENT
זוהי המתנה האמיתית שלנו.
אז בואי נחבק את הרגע
ניהנה מהדרך.
נזכיר לעצמנו שכל רגע הוא רגע מופלא, מיוחד במינו
ולא ניתן לחיים לחלוף בציפייה למשהו טוב יותר.
בואי נהפוך את הרגע הזה, את היום הזה, את השבוע הזה לטובים ביותר בחיינו.
מרגיש קצת כמו השתפכות נוסטלגית? אולי
אבל זה כלל שאני מאמינה בו בכל ליבי..
לא תמיד אני מצליחה לעמוד בו
אבל זו הכוונה וזו ההשתדלות שלי.
אני שמה לב שכשאני מאפשרת לעצמי
להיות כל כולי בתוך החוויה, בתוך הרגע
מבלי להיות עסוקה במה שיהיה
בעוד חמש דקות/ בעוד שעה/ בערב/ מחר/ בשנה הבאה
דברים יותר זורמים.
אז אני מאחלת לך וגם לעצמי
שנשכיל למצות כל רגע ולהפיק ממנו את המרב.
וכדי לתרגם את זה למעשה
אני מזמינה אותך לקחת דף ועט ולהצטרף אלי לתרגיל הבא:
1. צרי רשימה של לפחות חמישה דברים שאת מחכה שיסתיימו על מנת שתתחילי לחיות את חייך, להיות מאושרת:
התואר?
כתיבת הספר שלך?
שהילד ייגמל מההנקה/ מהחיתול/ מהמוצץ?
שהבוס יתחלף?
שתצאי לגמלאות?
ששנת הלימודים תסתיים?
שהחופש הגדול יגמר?
ועכשיו – בואי נפסיק לחכות.
2. רשמי את המשפט הבא והשלימי אותו:
"ברגע זה ממש, אני מאושרת ומלאה בתודה על הזכות הגדולה שנפלה בחלקי........."
השלימי לעצמך את המשפט הזה לפחות 10 פעמים ביום, מדי יום כל השבוע.
נראה מורכב?
איך תדעי אם לא תנסי?
ממש בתזמון מושלם, בעודי כותבת את השורות האלה, נכנסה הבת שלי
וביקשה שאקשיב לה מתאמנת על הקטעים שלה למסיבת סיום כיתה ו'.
עצרתי את הכתיבה ונתתי לה את מלוא שימת הלב.
כשסיימה והלכה לעיסוקיה,
השלמתי לעצמי את המשפט כך:
"ברגע זה ממש, אני מאושרת ומלאת תודה על הזכות הגדולה שנפלה בחלקי
להיות נוכחת ושותפה ברגעים משמעותיים בחייה של בתי."
לא יכולתי לבקש דוגמא אמיתית ומוחשית יותר כדי להבהיר את הנקודה.
3. הכנסי לתגובות למטה ושתפי אותי בדבר אחד שכתבת.
או ספרי לי איך עובד לך התרגיל.
שיהיה שבוע נפלא במיוחד,
גלית