SuperMum סופה של ה

בום, טראח...

הרעש החריש את הבית

כשמפולת של כלים עשתה דרכה מהשיש לרצפה.

קרקוש סירים, צליל מתכתי של סכום מתפזר

וזכוכית מתנפצת.

רצתי למטבח לראות מה קרה

שאף אחד לא נפגע...

ובתוך כל הבלגאן ראיתי אותו,

שוכב על הרצפה,

שבור

ספל ה SUPER MUM שלי

קניתי אותו לעצמי לפני מספר שנים.

אהבתי שהוא כל כך גדול

אבל גם אהבתי את המסר.

מעולם לא חשבתי שאני סופר אמא

וגם לא שאפתי להיות.

נראה לי שעוד מילדות, כשראיתי את אמא שלי מתמרנת

מוותרת על עצמה, הבנתי שאין מקום לסופר אמא.

שהקונספט פשוט שגוי.

אמא טובה היא לא זו שכל האחריות עליה

שעושה הכל בצורה מושלמת

ורק דבר אחד דוחקת הצידה.

את עצמה.

כבר בתור נערה הבנתי את העובדה הפשוטה הזו

ולכן - כשהפכתי לאמא

תמיד השקעתי בילדים שלי

תמיד נתתי את המיטב

אבל – השארתי גם מקום לעצמי.

למדתי, נסעתי, התפתחתי

בלי ייסורים ובלי רגשות אשם.

כן, גם כשהם היו קטנטנים.

ולא, אין סבים צמודים שגרים שני מטר ממני.

את המסר הזה – אני מעבירה הלאה למתאמנות שלי

כשאני מסייעת להן לתמרן בין להיות אמא – במלוא מובן המילה

אבל גם לשמור על המקום שלהן.

ללמוד, לבנות קריירה

ליהנות

לאהוב את מי שהן

להיות מאושרות.

אז נחזור לספל.

כשאני חושבת על זה,

הכוס בעצם סימלה עבורי את העובדה

שלא משנה מה אני עושה,

תואר הSUPERMUM הוא שלי. מעצם היותי מי שאני.

אני לא צריכה להיות מושלמת בשביל זה.

אני לא צריכה לקרוע את עצמי, לעשות רושם,

לדחוף את עצמי עד הקצה, לדחוק את עצמי לצד.

ההגדרה של SUPERMUM – היא סובייקטיבית

עפ"י אמות מידה שאני, ורק אני קובעת.

הידיעה שאני אמא טובה היא פנימית

ומושרשת בי עמוק.

אני לא זקוקה לספל כתזכורת.

וגם את לא.

עצוב לי כשאני פוגשת אימהות שכל ההגדרה

והזהות שלהן היא סביב הילדים.

כשאני שואלת על מה הן גאות – הן גאות בילדים

כשאני שואלת מה משמח אותן – הילדים

כשאני שואלת מה ההצלחה הגדולה שלהן בחיים – שוב, הילדים.

נכון. כל אלה נפלאים.

אבל אל לנו לשכוח את עצמנו.

אנחנו הרבה מעבר לאימהות.

ולכן, דווקא עכשיו,

על התפר שבין שנת הלימודים לחופש הגדול

זמן שבו קל מאוד להיסחף לתוך המערבולת של

"לשים את עצמי בצד"

אני מזמינה אותך לשאול את עצמך:

על מה אני גאה בעצמי?

מה ההצלחה הגדולה שלי בחיים?

מה משמח אותי ועושה לי טוב?

ותזכרי - יש כלל אחד לתרגיל הזה –

אסור לתת את הילדים כתשובה.

אוקי?

אז יאללה.

תעני על השאלות לעצמך

ואם בא לך – תשתפי אותי.

ובינתיים -

שלך,

גלית