כל תכנית היא בסיס לשינויים

"אני למודת ניסיון שהחיים עצמם לא הולכים לפי מה שתכננתי"

היא כתבה לי.

ולבי נחמץ.

עוד לא הספקתי להכיר אותה וככה היא מרימה ידיים?

כבר היא מוותרת לעצמה? ועל עצמה?

תחושת הייאוש שעברה מבין השורות שכתבה

שלחה אותי לחשוב על אותן פעמים שבהן גם אני רציתי לוותר.

לאותם מקרים שבהם השקעתי, תכננתי,

התכווננתי קיוויתי, האמנתי

ובסופו של דבר

כמו גל ששוטף ארמון שבנינו על החול,

באה המציאות ושטפה את התכנונים

מותירה רק סימנים עמומים על החול.

זה טבעה של המציאות. זהו משחק החיים.

וזו בדיוק הנקודה שבה ניתנת לנו זכות הבחירה:

האם נבחר לוותר?

או אולי נבחר לבנות שוב?

נכון, אם נרים ידיים מראש

אולי לא נתאכזב

אולי גם יהיה לנו קל יותר

אבל נדרוך במקום ונוותר על הלמידה ועל הסיכוי למשהו טוב.

אם נבחר להתייחס אל הגלים השוטפים אותנו

כאל שיעורים שעלינו ללמוד

אם נראה באתגרים הזדמנויות לרפלקציה, ללמידה ולהתפתחות

אם ניקח את האחריות לידיים שלנו

אם נשכיל להמשיך לתכנן,

לקבוע לעצמנו מטרות או אפילו כיוון כללי

בידיעה שכל תכנית היא בסיס לשינויים

אם למרות הפחד - נעז לצאת לדרך

ובמקום להיסחף בלי שליטה

ניקח את ההגה לידיים

נלמד מהטעויות

וננווט כמיטב יכולתנו

או אז ניתן לעצמנו את הסיכוי ליצור משהו טוב יותר.

ארמון החול שנבנה יהיה חזק יותר, יפה יותר

אולי מחמרים אחרים, אולי במיקום אחר

ואולי אפילו משהו אחר לגמרי.

העיקר שנמשיך לבנות, ליצור, להתקדם

וגם - ליהנות מהדרך.

אז רגע לפני שאת מרימה ידיים ומוותרת

קחי לך רגע לעשות רפלקציה, לחשוב, ללמוד

ולפעול לא רק על מתוך ניסיון העבר

אלא גם ובעיקר מתוך חשיבה על העתיד.

מעניין, שבמבט לאחור, בדרך כלל מסתבר

שדברים שלא יצאו אל הפועל בהתאם לתכנית שלנו

פינו מקום למשהו טוב יותר ומדויק יותר עבורנו.

התפקיד שלנו הוא לא להיתקע בעבר

אלא לזהות את ההזדמנויות שנפתחות ולקחת אותן.

שיהיה שבוע של בחירות טובות

של יצירה, למידה וצמיחה.

באהבה,

גלית