מנהיגות נשית מעשית

ושוב זה קורה.  הבטן מתהפכת הראש מריץ מחשבות בכל הכיוונים הזיעה מתחילה לבצבץ כן, צריך לקבל החלטה! אבל מה להחליט? לעשות את הצעד? ואולי לוותר?

כשאני מתייחסת אל עצמי כלא ראויה אני משדרת לסביבה שאני שווה פחות והסביבה, בתורה, מגיבה בהתאם. רק שאז, כשהסביבה מחזירה לי את היחס שביקשתי   אנ

ושוב מתחיל לו שבוע חדש. שבוע שטומן בחובו הבטחות גדולות, אינספור אפשרויות, אתגרים והזדמנויות חדשות,   רשימה אינסופית של מטלות ומשימות, אוקיינ

לכל אחד מאיתנו יש זווית ראיה שונה. אחד עושה זום אין על הדברים, השני מעדיף לעשות זום אאוט והשלישי יעדיף לראות את הדברים במהופך. כל אחת מ

בלוח השנה שלנו מופיעים כמה פסקי זמן קבועים של חגים וחופשות. ולמרות שאנחנו יודעות בדיוק מתי פסקי הזמן האלה עומדים להגיע ,ולמרות שהמועדים האלה

זהו סיפורן של נשים חכמות, מוכשרות, מקצועניות, רגישות, שעושות עבודה מעולה למרות ועל אף הקשיים ובמקביל לגידול ילדים וטיפוח המשפחה.   זהו סיפור

לפעמים אני מרגישה כמו שבלול. לא משנה כמה אני עושה לא משנה כמה אני מתאמצת נדמה לי שהקצב שלי איטי מדי ושרק אני לא מתקדמת לשום מקום. אני רואה

"אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים"  כתב ד"ר סוס. משפט כל כך מדויק ורב עצמה.  ובאמת, יש המון מקומות נפלאים להגיע אליהם אנשים נ

מה את עושה כדי להישאר ממוקדת? איך את מבטיחה שתבצעי את המשימות החשובות ביותר מבלי להתפזר?  הנטייה הטבעית שלי היא להתפזר.   ולכן, אני תמיד מח

הבטן מתהפכת לי כשאני חושבת על איך שהרגשתי באותם רגעים.  לא ישנתי בלילה הרגשתי כמו כישלון מוחלט. למחרת חייגתי את המספר שוב ושוב  - אבל לא העז